"ממתקים לא צומחים על עצים" בטח מתישהו בחיינו שמענו משפט כזה, או דמיינו עץ של מסטיקים (כזה שצומח לנו בבטן) עליו הוספנו עוד כמה סוכריות על מקל ועוגיות ג'ינג'ר כמו בסרטים, או חלמנו על כזה. עץ ממתקים עם צורות…

לאצור את הרגע. הזמן הזה שבין המילים והזיכרונות. הזמן הזה של המגע והחיבור. היופי של העכשיו ושל העבר. הביחדנס. בואו. תעצרו איתנו לרגע קט. תנשמו. רוצים להפתיע? רוצות לשמח? רעיון ייחודי לומר – תודה, סבתא. להגיד- אנחנו אוהבים, סבא.…

על חירות ובחירות ובלי אף מילה על פוליטיקה. היו רגעים שבהם החירות היתה טמונה בנו, גם אם היתה מדומיינת, גם אם לא פורשה נכון, היא היתה שם ואנחנו הרגשנו בלתי מנוצחים. ילדים על ראש תלולית, רצים במורד בינות חרציות…

מרץ הוא חודש שמעלה על הנס נשים. חג פורים גם הוא נותן מקום של כבוד לעקשנותן ומקומן של נשים (אסתר ואף ושתי). מחר, יום רביעי, אנו אפילו מציינים את תענית אסתר לזכר מעשה גבורתה של אחייניתו של מרדכי היהודי.…

  "תקשיבי, סבתא שלי לא מספרת. היא תמיד פוטרת אותנו במין אמירה כללית, שההווה יותר חשוב, יותר טוב, ושאין טעם להיזכר ולהעלות באוב שמות ופנים, ואנחנו סקרנים לדעת. אנחנו צמאים לשמוע ממנה הכל, אבל קשה לנו לעמוד מול העקשנות…

במקום הזה הנוגע באנשים, שם אני רוצה להיות. לחבר אנשים לחיים, ליקרים להם, לרחוקים מהם. לקרב. לעיתים לא נדרש הרבה יותר מלהאזין למישהו הפורט את משפחתו לאנשים ומרכיבם מחדש לאילן יוחסין, נטוע, שורשי, מחובר. אני בונה אילנות יוחסין עבור…

מיד בתום המלחמה, קצת אחרי אושוויץ ובירקנאו, אחרי הצעדות, והרכבות, ואחרי האכזריות האנושית הבלתי נתפשת, היא עשתה את דרכה חזרה הביתה. חצתה מדינות ונופים, מקומות שרצו להקיא אותה מתוכם. גיששה אחר מידע אודות בני משפחה אהובים שכמו התפוגגו מעל…

אולי היתה לסבתא בובה. מין כזאת מרוטה, מלוכלכת, שתומת עין, וגפיים חסרות. יד ורגל, שגומייתן נתרופפה עד שנתלשו ואבדו. אולי היתה זו הבובה היחידה שלה אז. בילדותה. אליה נצמדה בלילות מתוקים. היא בטח חלתה בדיפתריה, ומתוך החום הגדול עלתה…

לפני מספר שבועות עלתה שיירת רכבי עירייה וכלים כבדים על  הכביש הפנימי בכיכר המדינה. עובדי עירייה חרוצים, עקרו כמה ספסלים ממקומם, והחלו במה שבראשיתו נראה כמו דילול ענפים מעצי פיקוס השקמה הגדולים המצלים מעל ראשי האנשים בכיכר. תחילה חשבתי,…