חג פורים, הזדמנות לספר סיפורי ילדות מרץ הוא חודש שמעלה על הנס נשים. חג פורים גם הוא נותן מקום של כבוד לעקשנותן ומקומן של נשים (אסתר ואף ושתי). מחר, יום רביעי, אנו אפילו מציינים את תענית אסתר לזכר מעשה…

  "תקשיבי, סבתא שלי לא מספרת. היא תמיד פוטרת אותנו במין אמירה כללית, שההווה יותר חשוב, יותר טוב, ושאין טעם להיזכר ולהעלות באוב שמות ופנים, ואנחנו סקרנים לדעת. אנחנו צמאים לשמוע ממנה הכל, אבל קשה לנו לעמוד מול העקשנות…

במקום הזה הנוגע באנשים, שם אני רוצה להיות. לחבר אנשים לחיים, ליקרים להם, לרחוקים מהם. לקרב. לעיתים לא נדרש הרבה יותר מלהאזין למישהו הפורט את משפחתו לאנשים ומרכיבם מחדש לאילן יוחסין, נטוע, שורשי, מחובר. אני בונה אילנות יוחסין עבור…

חפצים מספרים סיפור מיד בתום המלחמה, קצת אחרי אושוויץ ובירקנאו, אחרי הצעדות, והרכבות, ואחרי האכזריות האנושית הבלתי נתפשת, היא עשתה את דרכה חזרה הביתה. חצתה מדינות ונופים, מקומות שרצו להקיא אותה מתוכם. גיששה אחר מידע אודות בני משפחה אהובים…

שאלות… שאלות… מה היו זיכרונות הילדות של סבתי? אולי הייתה לסבתא בובה. מין כזאת מרוטה, מלוכלכת, שתומת עין, וגפיים חסרות. יד ורגל, שגומייתן נתרופפה עד שנתלשו ואבדו. אולי הייתה זו הבובה היחידה שלה אז. בילדותה. אליה נצמדה בלילות מתוקים.…

לפני מספר שבועות עלתה שיירת רכבי עירייה וכלים כבדים על  הכביש הפנימי בכיכר המדינה. עובדי עירייה חרוצים, עקרו כמה ספסלים ממקומם, והחלו במה שבראשיתו נראה כמו דילול ענפים מעצי פיקוס השקמה הגדולים המצלים מעל ראשי האנשים בכיכר. תחילה חשבתי,…

באותו הבוקר כשנפגשנו היא לא רצתה. בתחילה ממש התנגדה. הזיכרונות מהעבר קשים לה מדי, ובכלל "אין לי קצה חוט, אני אפילו לא בטוחה מה היה שם המשפחה הקודם שלה". אבל אז הבת שלה התעקשה שאמשיך. שאנסה עם דלות המידע…