סיפור החיים שלך, ההיסטוריה של כולנו

טובי שטרובך- כותבת סיפורי חיים

טובי שטרובך- כותבת סיפורי חיים

סיפור חיים

אני כותבת את סיפורה של האם. סיפור החיים שלה הוא סיפור חיים של עוני ישראלי, של חיים בחברה אלימה ועבריינית. סיפור יוצא דופן של אישה חזקה, שניצחה את כל מי שניסה לפגוע בה, ששורדת את כל הניסיונות והשיעורים שהעולם מניח לפתחה.

קווים מקבילים

ואז קוראת אותה הבת שלה. זו שמכירה את הפרטים של הסיפורים היטב, ופתאום היא מגלה את עצמה שם, בהוויה, בתחושה. פתאום הא מזדהה עם הדמות עצמה ולא עם העלילה של הסיפור.
והיא מוצאת קווים מקבילים בין שתיהן.
המשמעות של זה היא אחת – היא לא רק מבינה את אימא שלה טוב יותר, היא לומדת להבין את עצמה טוב יותר, להכיר את עצמה טוב יותר דווקא מקריאת הסיפור של אימא שלה.
ואולי זו עוד טבעת בשרשרת החיפוש העצמי שאנחנו עוברים בחיים, והיא נשזרת לכל האחרות שקדמו לה, וממתינה בסבלנות לטבעות הנוספות שיבואו בעקבותיה.
אני תמיד מסבירה שאני לא מטפלת, אבל לכתיבת סיפור חיים יש חלק חשוב במסע שלנו (ושל אחרים) לעצמנו.
או כמו שאני תמיד אומרת:

הסיפור שלך. ההיסטוריה של כולנו.

רוצות לצאת למסע?

דברו איתי

או באמצעות טופס ליצירת קשר:

על מילים ותמונות

חשיבותן של תמונות חשבתם פעם על מקומן של התמונות בינות למילים? על ערכן כחלק מסיפור חיים של אדם? "בואי, תשבי לידי בצד של השמש" היא החוותה בידה על המקום לצידה. הספה הקטנה עליה היא נוהגת לשבת בבקרים, נמצאת בצידו…

סוגרת שנה במוזיקה

תווי זיכרון חשבתם פעם על כל הזיכרונות וחלקיקי סיפורי חיים שמסתתרים בתוך המוזיקה? הייתה הפעם ההיא כשכבר הייתי חיילת משוחררת טרייה עדיין עוד לא סטודנטית, אבל צעירה מאוד והגעתי עם חברה למועדון הלוגוס בתל אביב. היה חשוך, ומעושן, ואיכשהו…

איך תתחילו לכתוב את הסיפור המשפחתי שלכם?

להיות חלק מהכלל הימים הללו הם ימים של התקבצות, של משפחה, של קהילה. מעבר לתחושת החרדה האופפת אותנו, ותחושות היגון והצער על האובדן הקשה והרב, אנחנו מתכנסים ביחד. תומכים, עוזרים, או אפילו רק שוהים זה עם זה. חזרנו להיות…

יום אחד

  "יום אחד את מרימה את הראש ואת מבינה שאיום המוות הוסר מעלייך". זה היה כששוחחנו על השחרור מאושוויץ. על הרגע בו היא הבינה שהיא חופשיה. ניסיתי להבין איך היא הרגישה אז. מה הייתה ההרגשה שלה ברגע בו הבינה…

תשפ"ד, תהא שנת פתיחת דלתות

שנה טובה! שנה טובה וברוכה הבאה, תשפ"ד. את הילדים שלי לימדתי- מסורת. זו הפנימית שלנו, זו שהופכת אותנו למשפחה. שנות טובות בראש השנה, הדלקת נרות בחנוכה, עוגיות ליצנים בפורים, פנקייקים בבקריי שבת, ארוחות המבורגרים משותפות. ייסדנו ביחד משפחה ומסורת,…

כמה חם

אוגוסט חם סיפור חיי נכתב בין זיכרונות מיוזעים של פעם ללחות הדביקה של ימים אלו. התאומים שלי, תבל ועלמא, מעבירים את השבוע הזה איתי. על הרצפה פזלים וקוביות לגו, ומעל הראש הרחש הקבוע של המזגן. חם, כל כך חם…

חיה בסרט

מכשיר הוידאו הראשון את סרטי האהבה הראשונים שלי ראיתי במכשיר הוידאו הראשון (VHS) שהוריי רכשו הביתה. הייתי אז תלמידת כיתה י"א. לכולם מסביבנו כבר היה מכשיר כזה ואני נהגתי להתנחל בבתי השכנים ולצפות שם בהעתקי סרטי קולנוע – צ'רלי…

"לא שאלנו" – מה עושים במקרה שהסיפור המשפחתי לא ידוע?

  "היינו צעירים, לא התעניינו" לפעמים זו דווקא אני שמספרת להם את הסיפור המשפחתי שלהם. הם אומרים: "הם לא סיפרו לנו דבר וחצי דבר" הם אומרים: "היינו צעירים, ולא שאלנו" הם אומרים: "אנחנו זוכרים זנבו של סיפור, אבל הכול…

כתיבת הסיפור המשפחתי לדורות הבאים

מדוע חשוב לכתוב סיפור משפחתי? לפני כמה ימים ראיין אותי האחיין שלי, גיא. הוא מתכונן למסע לפולין מבית הספר שלו, ובמסגרת זו הוא התבקש להכין עבודה על הסיפור המשפחתי שלנו ולבחור דמות אחת מבני המשפחה, ולספר את סיפור השואה…