מתהלכת על דוק של יציבות

מונה מפרקת את עצמה ואת חייה כדי שתוכל להרכיבם מחדש. ברשומון דקדקני היא טווה הקשרים, תובנות וזיכרונות.

היא בעיקר קשה עם עצמה. אחר כך יגיע הקתרזיס, היא יודעת.

במסע אל בטנה החשופה של הנשיות, מונה שופכת את כל הקרביים החוצה.

סוכרייה, מהטוויטר, שקראה את הספר כותבת עליו כך:

"וואו טובי, פאקינג וואו. קראתי אתמול את "מתהלכת על דוק של יציבות" בבת אחת, בלי הפסקות וכשסיימתי, קראתי שוב. הספר שלך התפוצץ לי בפרצוף ובנשמה בעוצמה מטלטלת. ישיר, בוטה, ברוטאלי בדיוק שלו ומלא כנות חודרנית, צורבת ומסנוורת. בראת קיום אנושי נטול מניירות והצגת אותו עירום, במלוא הדרו ועליבותו המכאיבה, הו כמה מכאיבה. חיטוט ללא הרדמה בפיסות חיים ששייכות לגיבורה אבל בעצם רקומות מחלקיקים של כל-כך הרבה נשים וגברים שהכרתי. כתבת מופלא, תודה על הספר הזה. ושוב, וואו."

כשכתבתי את מונה חשבתי על כול הנשים הדוממות שמקיפות אותי. אלו שבתוך כל הוויית החיים שלנו (שבואו נודע על האמת מהללת גבורה וקרבות וגבריות) לעיתים משכיחה את קולן של הנשים.

הופתעתי למצוא את הגברים שמצאו בו גם קול. כמו שכתב הבוקר ערן: "עם פנס על פינות חשוכות של הנפש . נוגע וכתוב נהדר".

איזה כיף לגעת.

מונה כאמור, לא מלטפת, אבל היא נוגעת.

ואם גם לכם בא להכיר את מונה, להישרט ולהתלטף על ידה, במיוחד לקוראי האתר שלי –

50 ש"ח – איסוף עצמי

68 ש"ח למשלוח בדואר

התשלום דרך הקישור הזה – מוזמנים ומוזמנות – https://payboxapp.page.link/yYGS8AmwzvxPu3jb8

בימים האחרונים אני פוגשת רבים מכם, וזה כיף גדול. בואו!

תודה,

טובי