טובי שטרובך – כתיבת סיפור חיים
להיות חלק מהכלל
הימים הללו הם ימים של התקבצות, של משפחה, של קהילה. מעבר לתחושת החרדה האופפת אותנו, ותחושות היגון והצער על האובדן הקשה והרב, אנחנו מתכנסים ביחד. תומכים, עוזרים, או אפילו רק שוהים זה עם זה. חזרנו להיות ציבור. אם בעשורים האחרונים הרמנו והאדרנו את נס האינדיבידואליזם, מאז השבת השחורה אנחנו שבים ונאחזים בערך של קולקטיב, של חברה. אנחנו שבים ומתלכדים ביחד.
חלק חשוב בביסוס של קהילה, של קבוצה הוא הכרה בערך של העבר, בסיפור שיצר את החיבור הראשוני, אותה "עין" שממנה החלו לרקום את הכול, אותו "תך" נסתר" של דוגמה, ויותר ויותר אנשים שואלים את עצמם, אבל איך עושים את זה? איך אנחנו אוספים וכותבים את הסיפור המשפחתי שלנו?
הנה כמה טיפים להתחלה:
1. אתרו את המספרים הכי טובים במשפחה שלכם, כאלו שיודעים את הכי הרבה פרטים. סבתא? סבא? אחות של אבא? תדעו מי הם. לפעמים מספיק אחד שיספר את הכול. לפעמים שני דוברים. אין צורך לראיין את כולם, סביר להניח שהסיפורים שתשמעו יחזרו על עצמם.
2. תנו ערך ל"אגדות" משפחתיות, לשמועות שעוברות מפה לאוזן, למיתוסים. הם חלק מהסיפור ההיסטורי שלכם. ורוב הסיכויים שהם מבוססים על אמת.
3. כתבו לעצמכם ציר היסטורי של זמן, סמנו בו את המאורעות החשובים של המשפחה.
4. תקדישו לזה זמן. תסמנו לעצמכם שעות וימים ביומן, אל תשאירו את העניין למקריות מפגשים או "על הדרך". אם תעשו זאת תאבדו את "פתיל" הרצף של הסיפור.
5. תקליטו את הראיונות שלכם. אל תבנו על הזיכרון שלכם, תקליטו. לפעמים דווקא משפט שנאמר בחטף, ושלא הקשבתם לו עד תום במהלך השיחה יכול לקחת אתכם לסיפור מרתק בפני עצמו. אל תחמיצו דבר מהמסופר לכם.
זמן למשפחה
תאספו את הסיפור שלכם. תבינו את השורשים שלכם, מהיכן הגעתם. לפעמים זה לכשעצמו מבהיר לכם לאן אתם הולכים או למה אתם היכן שאתם.
תכתבו את העבר ואתכם.
הסיפור המשפחתי שלכם נכתב עתה.
ודברו איתי, אם אתם זקוקים להתייעצות נוספת, ואם הסתבכתם, אשמח לשמוע את סיפורכם המשפחתי ולכתוב אותו עבורכם. זה הזמן למשפחה.
מוזמנים לפנות אליי
